במערכת חיה ,הטבע משמר ומארגן מידע בשדות אנרגיה, תוך כדי שינוי והתהוות מתמדת בעולם של השפעות גומלין. העברת המידע ותנועה בין שדות אנרגיה מתקיימת החל מהרמה הבסיסית ביותר התא החי, ועד לאורגניזמים מורכבים יותר כמו האדם.
הזנת המערכת האנרגטית על כל רבדיה, מאפשרת לברוא בריאות מיטיבה. בריאה בתהליך של גילוי עצמי, דינמי ומתמשך של צרכי ההזנה האישיים המאפשרים את הגדילה והצמיחה של האדם. המצב החומרי ביקום משתנה כל הזמן דרך מערכות של יחסי גומלין, בהתהוות מתמדת תוך כדי העברת מידע דרך נתינה וקבלה,זרימה והיענות אינסטינקטיבית לכל מצב תוך שיכ/חלוף מתמיד (שינוי,שכלול וחילוף) בתלות הדדית דרך יחסי הגומלין.

ביצורים חיים הפקת האנרגיה בגוף הפיזי מתאפשרת הודות להבדלים בנטיית חומרים שונים למסור ולקבל אלקטרון – נתינה וקבלה. מערכות נתינה וקבלה יוצרות זרם חשמלי (צורה של אנרגיה) המאפשר את התנועה של החומרים המשתתפים בתהליך. התנועה הנוצרת דרך מערכות נתינה וקבלה היא בכל הרמות החל מהאטומים ועד לבני האדם, ובכך מתאפשרת התנועה לחיפוש ההזנה המתאימה ליצירת מלאות ושלווה. חוק חשוב פיזי-כימי טוען, שאטום ימסור את האלקטרון שלו רק אם יש בסביבה אטום אחר המעוניין לקבל אלקטרון. כלומר ביקום שלנו יש חשיבות עליונה לקשרי הגומלין תוך נתינה וקבלה בין האיכויות הנפרדות. האלקטרון לא ייזרק לחלל. אם הנתינה אינה מיטיבה עם המקבל שצריך להיות מעוניין לקבל ולהעריך את הנתינה המיטיבה, אין זה נכון לתת.
האחריות על הנותן לדאוג שהנתינה שלו תהיה מזינה לאחר וכך תהיה מזינה גם עבורו. בתודעת חיים זה הבסיס ליחסי הגומלין המזינים והמפרים את שני הצדדים ביחסי שוויון ואהבה. במערכות בטבע בהן הכלל הנ"ל אינו נשמר והאלקטרון נזרק לחלל כרדיקל, הוא תוקף את מי שבסביבתו ובכך גורם נזק, כלומר נתינה שאינה משתבחת. מכאן, שמערכות הנתינה והקבלה מחייבות גבולות. בנתינה שלנו לאחר עלינו לקחת אחריות על הנתינה. הנתינה מהרצון העמוק שלנו מחייבת הכלה שלנו את האחר, ראייה שלנו את האחר ואת המוכנות שלו לקבל את הנתינה שלנו וכך נשמרים גבולות מזינים. הקשרים הכימיים הנוצרים כתוצאה מאיזון בין כוחות המשיכה החשמליים לכוחות הדחייה של החלקיקים המרכיבים את החומר (אטום, מולקולה האדם) מבוססים על איזון בין נתינה וקבלה. יצירת קשרים מזינים על מנת להמשיך ולתחזק את מערכת יחסי הגומלין היוצרת חיים.

הצורך במלאות ושובע יוצר קשת רחבה של תדרים הקשורים לתחושת חסר וחיפוש אחרי מילוי.  נוצרות מערכות המבוססות על קבלה ונתינה בדרגות שונות בתשוקה למלאות ויציבות.

הצירוף הייחודי הנבחר להתנסות במסע העכשווי מתממש דרך מדרג אנרגטי של דחיסות .בבסיס המדרג האנרגטי מצויה הנשמה שהכוח המניע שלה הוא החיבור לרצון הפנימי שלה, למהותה. מחבר אותה לתשוקה, לחיות ,לכוח ההנעה האינסטינקטיבי המאפשר את הביטוי הפנימי שמלווה בשמחת השמחה והיצירה בהגשמת הרצון הפנימי תוך גילוי ומימוש -בגוף. נתק בחיבור לרצון הנשמה מתבטא כתחושה של אובדן הדרך, הגורם לאיבוד הקשר למקום הפנימי, כך שבחוויה הפנימית האדם חווה את עצמו כחסר מקום, כמבוטל וחסר נוכחות. תחושות אלו מגבירות באדם את האחיזה בביטחונות חיצוניים. בניסיון לבלוט ולנסות ליצור לו מקום ואישורים מהסובב לאני המנותק מהווייתו, האדם יעשה הכל  כדי להשיג לאני המנותק את הנמצאות שלו, מקום בעולם. הניסיונות הללו מעצימים את התלות והאחיזה בסביבתו ואת הניסיונות להשגת הרגשה שהוא חי, קיים ונוכח, נאחז בחיפוש להשיג תחושה שיש לו מקום. בכך הוא חוטא לעצמו ולערבות ההדדית כשאינו אחראי על חלקו בהתפתחות הכללית.

כל זמן שתפיסת האני היא שאין לו מקום, הוא צריך לייצר מציאות של נמצאות. מערכות הנתינה והקבלה שלו אינן מאוזנות, אינן משתבחות. הוא מחפש מערכת שיוכל לקחת ממנה על מנת שיתמלא ויצור לו מקום. הוא יעבור ממערכת למערכת וישהה בה כל זמן שירגיש שתוכל למלא אותו ותיצור לו מקום. אדם כזה אינו מבין שעל מנת שיוכל לגדול ולהתפתח ולהתחבר למהות שלו , לכוח המניע שלו ,יש צורך להיות באיזון בין קבלה ונתינה. כל זמן שמערכות היחסים שלו עם הסובב יהיו כאלה שהוא ינסה בעיקר לקחת ולתת תמורה מעטה, המערכת לא תגדל ותתפתח. מערכות כאלה אינן עוסקות בבניה והתפתחות לאורך זמן כי הבסיס שלהן ניצול. מערכות לא מאוזנות יתקיימו כל זמן שתהיה הסכמה בין האדם הלוקח והמנצל לבין הנותן שאינו יודע לקבל בשוויוניות ומסיר בכך את האחריות לנתינה שלו והופך להיות מושא לניצול. מערכות כאלה מתקיימות מתוך החסר באדם ויוצרות מערכות של מנצל ומנוצל, אין הזנה נכונה בכל הרבדים. מערכות כאלה אינם מאפשרות גדילה והתפתחות מאחר ומערכות הנתינה והקבלה שלהן משענת על פחד ומחסור.

ככל שנסכים להיות במקום של פחד ואי ודאות, ככל שנקבל אחריות על ההזנה שלנו ועל מערכות נתינה וקבלה מאוזנים ביחסנו עם הסובב אותנו תוך כדי נוכחות ערה ופעילה בחוויה,נוכל להרחיב את הגבולות של הדפוסים המגבילים שלנו ולהגדיל את מקומנו בעולם מתוך הבנה שבהעצמת האחר אנו מעצימים את עצמנו.