בריאות אינה מצב סטטי אלא תהליך מתמשך של התאמה לדרישות המשתנות של החיים. אנחנו חווים את החיים דרך ארבעת הרבדים (רוחני, שכלי, רגשי ופיזי) חלונות ההסתכלות שלנו על החיים. לכל רובד תפיסות ואמונות משלו. גמישות והכלה את המצבים שבחיינו, יכולתנו לקיצור משך השהיה שלנו במצבים מטלטלים תאפשר איזון ושיתוף פעולה בין הרבדים ותאפשר את הגילוי והביטוי של המהות הפנימית (הנשמה) בשמחה ואהבה ויעודד בריאות טובה.
הפנימיות של האדם (הפוטנציאל האנרגטי) אינה ניתנת לצפייה ישירה. התממשות הפנימיות משתקפת דרך מצבנו הבריאותי ומציאות חיינו. כשהחיים אינם מספקים והאדם חי "ליד" החיים ואינו ממצה את
יכולותיו,חוסר הסיפוק מלווה באי נחת, כעס, מרירות וטינה המלווה בהפרשה מתמשכת של הורמוני דחק המחלישים את מערכת החיסון. מערכת החיסון היא המערכת המגינה על הפרט במסע שלו לגילוי ומימוש הפוטנציאל שלו. מגינה מפני אויבים חיצוניים המנסים לפלוש אליו וערה לכל שינוי בסביבה הפנימית שלו, תוצאה של הדיוק הפנימי האישי. מערכת מתוחכמת עם רגישות לכל תא ותא מתאי הגוף, בהיענות אינסטינקטיבית השואפת לשמר את איזון הגוף על מנת שיהיה במלוא החוסן, וההנעה שלו. יכולת ההסתגלות שלנו היא האיכות הבסיסית הקובעת את חוסנה של המערכת החיסונית!!!
רובנו מעדיפים להאמין שהסיבה למחלה מקורה רק בסביבה החיצונית ואינה קשורה למחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו. מעדיפים להניח כי המחלה היא תורשתית או נגרמת בשל זיהומים, ומוצאים מיני סיבות להסבר המחלה. למעשה, אמונותינו, רגשותינו, מחשבותינו והאופן בו אנו תופסים את החיים, הינן אנרגיות בעלות השפעה על הביטוי הפיזי. מחלות הם התוצר הסופי של תהליכים פנימיים. קשורות להתמודדות שלנו עם מצבי החיים, לאופן הביטוי הרגשי שלנו ויכולת השיתוף שלנו עם הקרובים לנו , לביטוי הרצון העמוק שלנו ומציאת משמעות בחיינו. המחלה משמשת תמרור אדום לאדם להתעורר כי משהו לקוי במסלול חייו. היא המצפן לחשיפת הנכון לפרט ויכולה להצביע על השיבוש כדי להחזיר את הפרט לאיזון. מכאן שריפוי מחייב את בחינת תפיסותינו בארבעת הרבדים שלנו. הרבדים הרוחני והרגשי הם הרבדים המשמעותיים ביותר להתנסויות הנשמה, לצערי בחברה המערבית הם אינם מקבלים התייחסות ראויה.
השאלה איך אנו תופסים את העולם ומבינים אותו, הכרחית לריפוי והחלמה.
לאיברים בגופנו משמעות אנרגטית רוחנית הקשורה לתפקודם הפיזי. חולי באיבר יכול לרמז על חסימה רוחנית/רגשית הנובעת מחוסר או עודף אנרגטי המתבטא במימוש הפיזי. ניתן להיעזר בו כשליח מעורר תשומת לב לתבניות חשיבה המבקשות להתפוגג.
הכבד לדוגמא, הוא האיבר הפנימי המורכב ביותר בגוף. בלעדיו לא יתקיימו החיים. הכבד אחראי על אספקה סדירה ומתאימה לכל מה שהגוף זקוק לגדילתו והתפתחותו. הוא מפיק, מווסת ומתמיר את החומרים הדרושים לחילוף החומרים בגוף ובו בעת מנטרל רעלים, מתמירם לתרכובות שאינן מזיקות לגוף או לסילוקם מהמערכת כשאינם נחוצים יותר. גם בהסתכלות על הכבד מעולם הרוח יתגלה הכבד כאיבר המאפשר קבלה, הטמעה והתמרה למה שנכון לנו ובכך מאפשר את הגדילה שלנו. רגשות שליליים המלווים אותנו בצורה קבועה כמו כעס, טינה,מרירות, קנאה ושנאה עצמית, כעס על הורינו … משאירים אותנו במקום הישרדותי וקורבני. חוסר מחילה יגרום למחלה ולא יאפשר לנו לגדול ולצמוח למקום מוחל, חומל ואוהב.
הרגשות המרעילים יגרמו להפרת האיזון האנרגטי שיתבטא בעודף או חסר אנרגטי באיבר או אזור ולירידה בתיפקוד האיברים הקשורים לצירוף הייחודי של תפיסות החיים באדם – קרקע ליצירת מחלה. מכאן נראה שהכבד יכול להכביד עלינו או לכבד אותנו.
בהחלמה מהמחלה אנו זקוקים לבירור אישי מעמיק, שלפעמים פותח פצעים כואבים שאטמנו, שתחמנו, שהחבאנו מעצמנו. אמונות, קביעות ומסקנות שנקבעו בהסתכלות דרך "חור מנעול" ברגע נתון של זמן, שהגנו עלינו בעבר, אבל אינם משרתים אותנו כיום. מוחבאים היטב בתת המודע שלנו ומנהלים אותנו ללא ידיעתנו. כעסים הנובעים מאיך העולם צריך להיות, כעס על הפגיעה, על חוסר אהבה,כעס על זה שהדברים לא קורים כרצוננו, כעס על ההזדקקות שלנו לאהבה וריצוי אחרים כדי שיקבלו ויאהבו אותנו ומרירות על המחירים הנדרשים מאתנו. למחלות הקשורות לכבד יהיה מרכיב נכבד של אמונות מרעילות שאינן מאפשרות לנו לחיות מתוך שמחה והגשמה. כל זמן שהמקור המרעיל לא מחלים הריפוי לא יעשה במלואו.
איכות החיים שלנו היא פועל יוצא של דפוסי האמונות שלנו. שינוי מצב תודעה למצב מייטיב משפיע על הגוף, מערכת החיסון מתחזקת והיכולת שלנו להבריא גדלה.