מציאות מלשון מציאה. מה שנוכל למצוא. היקום הפיסיקלי המורכב מחומר ואנרגיה והחוקים הפועלים עליהם ובינם לבין עצמם. כל שנוכל לחוות בחושינו וכל מה שאנו עתידים לגלות עליה בעתיד.         מתורת הקוונטים אנו למדים שאי אפשר לראות את כל המציאות אלא רק חלק ממנה בלבד. הצופה בוחר נקודת מבט, מפעיל רצון ומהווה חלק מיצירת המציאות שלו. נקודת המבט האישית מבוססת על האמונות המתוכנתות של האדם. המציאות הפרטית אינה מתקיימת בשום צורה קבועה ומוצקה ללא מי שצופה בה. המוח שלנו בו מתרחשת תפיסת המציאות שלנו חתום וסגור והחלק הפנימי שלו חשוך לגמרי. המוח שלנו לעולם אינו פוגש דבר חיצוני לו. המוח – קופסא סגורה בעלת 5 פתחים  – החושים, דרכם מתקבל הסיגנל. החושים אינם פתוחים החוצה ומכאן שהחוויה שלנו פנימית ואישית.

החושים מספקים למוח מידע על העולם החיצון. האדם קולט שדה אלקטרומגנטי.השדה עצמו הוא שדה שהכוליות שלו מהווה גל שנע במרחב. השדה (הגל) נקלט דרך החושים של הצופה – האדם. הגל נתפס דרך חוש הראיה. הקולטן שבחוש הראייה שרגיש לאורך הגל הזה. מאלפי קולטנים מעבירים את הסיגנלים ועושים טרנספורמציה מסיגנל אלקטרומגנטי לסיגנל חשמלי במוח.בהגיעו לקצה התא גורם להפרשת נוירוטרנסמיטור המשפיע על עירור דחף בתאי עצב שכנים. תהליך הראייה מורכב מרצף אירועים: פיזיקליים (קרינה אלקטרומגנטית) , פוטוכימיים (ברשתית העין) ואירועים אלקטרוכימיים וכימיים במערכת העצבים. התהליך פותח בחפץ הנראה לעיין ומסתיים במרכז הראיה הראשוני בקליפת המוח. הראיה הפיזית נובעת מצירופם של מיליוני רסיסים של מידע חזותי. אימפולסים עצביים המשקפים רסיסי תמונות, תנועות ואורכי גל נשלחים למרכזי הזיכרון החזותי במוח המכילים בקביעות דפוסי תמונות המאוחסנים בהם. המוח מנבא את הצורה הסופית מרסיסי התמונות המתקבלות כשהמידע מושווה לזיכרון תוך סיפוק פרשנות לבבואה האופטית שהתקבלה. אנו מתאימים את תחושותינו באופן אוטומטי ולא מודע לקטגוריות שנלמדו ולעיתים קרובות מעוותים אותן תוך כדי התהליך. בשטח מסוים ברשתית חסרים קולטני אור – ממירי אנרגיית האור לאותות חשמליים, ובו מתאגדים תאי העצבים לעצב הראייה – "הכתם העיוור". המוח לא מקבל את המידע הדרוש והתמונה המתקבלת בעין אינה מושלמת. הדרך של המוח להתגבר על התופעה היא באמצעות עקרון "השלמת הפרטים החסרים". אשליה אופטית – סוג של אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה/ צורה. אשליות אופטיות מתעתעות בנו ומעוותות את תפיסת המציאות שלנו. המוח האנושי נוטה לפרש דמויות הנוצרות על רשתית העין בדרך שתהיה הגיונית במסגרת ניסיוננו, צפיותינו והידע שלנו. לא תמיד המח מפרש נכון. אז מה בעצם אנחנו תופסים? אנו תופסים רק "תגובה פנימית שנוצרת בתוכנו" למציאות החיצונית. אנו "סגורים בתוך הקופסא שלנו", ולכן לעולם איננו יודעים מה באמת מתרחש בחוץ.

התנסויות מגוונות מצמיחות סינפסות חדשות. 10¹⁰ תאים המתקשרים עם 10⁴ תאים אחרים. כ- 10¹⁴ סינפסות המשתנות ללא הרף.  עכשיו המוח צריך להמיר את הגלים שנקלטו באלפי הקולטנים לתמונה עם פרוש כדי שתהיה התייחסות אליה. בשלב הראשון מתקבלת תמונה מאלפי פיקסלים שנקלטים. המוח משוה לתמונות מהזיכרון שלו – בנק של תמונות עם זיכרונות ורגשות שם נעשה העיבוד בכל המישורים. העיבוד נעשה דרך הפילטרים ברבדים השונים  הרוחני, המנטלי, הרגשי והפיזי שבמוחו של הצופה הקולט את הסיגנל. ההשוואה הזו על פי כל הפילטרים שבמוח נותנת את המשמעות למה שנקלט.  האדם מגיב בהתנהגות. המוח מקבל ללא הרף מידע מהחושים הקולטים אירועים מהסביבה וממסרים פנימיים. אנו מפעילים את התפיסה שלנו ללא הרף, תוך כדי התאמת העולם למה שאנו מצפים לחוש ובכך אנו הופכים אותו למה שהוא נתפס בעינינו,כך ש"העולם החיצוני" מצוי בתוך המוח שלנו.

כשנסתכל על תהליך תפיסת המציאות נוכל לדמות את האנרגיה האינסופית עוברת דרך "המכשיר" (המוח) – המסנן, מווסת, מקטין ומנתב אותה בהתאם לדפוסי האמונה (התפיסה) הקיימים בתודעה שלנו – "תוכנת היסוד" שלנו (ה- MIND), תוצאה של כל אמונותינו, תפיסות החיים שלנו, ניסיון חיינו, הפרשנויות שלנו ומה שאנו רואים כאפשרי או בלתי אפשרי בחיים ובעבורנו. ה – MIND  האישי שלנו הוא המסנן האישי שלנו לאנרגיה האינסופית.

לפיכך מה שאנו חושבים שרואים הוא למעשה אשליה -"צורה תפיסתית"  שנוצרה במוחנו. יצירת "דימוי" של מה שאנחנו חושבים שאנו תופסים באמצעות התכנות, הציפיות, הניסיון שלנו… – "תגובה פנימית שנוצרת בתוכנו", המתבטאת בחוויית המציאות שלנו. התוצאה דומה למצב של לחיות בסרט – התהליך דומה לסליל שקופיות של סרט קולנוע שעל כל שקופית מוטבעת תמונה. כשעובר אור דרך השקופיות, מוקרנות התמונות על גבי מסך ונוצר סרט – אשליה של מציאות. בדומה למתואר, ה-MIND נושא בתוכו שקופיות "פילטר" (אמונות) הנסתרות מאתנו המייצגות את האמונות שבתת המודע.העיבוד והפרוש  המתקבל מהחושים מוגבל למידע המתוכנת שב-mind. הפרט מעבד ומפרש אותו בהתאם לאמונותיו.

איכות החיים שלנו היא פועל יוצא  של האמונות שלנו. הגדרת המציאות תלויה בנקודת המבט שממנה היא נעשית, ולכן מציאות מנקודת מבט אחת, יכולה להיות אשליה מנקודת מבט אחרת. חווית המציאות  שלנו תלויה בתפיסת החיים שלנו בהתאם לתכונות הפנימיות שבנו. ולכן שינוי עולמנו הפנימי יתבטא גם במציאות  "החיצונית" וההתנהלות הגופנית שלנו.!.  המוח הוא איבר עצל. אנו מפעילים את התפיסה שלנו ללא הרף, תוך כדי התאמת העולם למה שאנו מצפים לחוש (תבניות מוכרות) ובכך אנו הופכים אותו כ"מובנים מאליהם", ולא מאפשרים לדברים חדשים. הרגשה היא עניין סובייקטיבי שלא תמיד קשור למה שקורה סביבי באמת.

תמונת המציאות, אם כן, היא תוצאה ממבנה החושים ומהמידע הקודם שיש במוחו. יצירת "דימוי" או "רעיון" באמצעות התכנות, הציפיות, הניסיון שלנו… בעזרת אנלוגיות ומטפורות , וחיפוש אחר נק' הדמיון, השוני או הקשרים ביניהם. יצירת דימויים מנטאליים (תמונות ראייתיות) היא תהליך פנימי המתרחש ואינו מייצג בהכרח את המתרחש בעולם הפיזי החיצוני. התוצאות הללו עולות בקנה אחד עם מסורת ארוכה בתחום הפסיכולוגיה של החושים, הטוענת כי הדימויים שאנו רואים נוצרים במוחנו בתהליך של סימולציה פנימית החיונית לתפקודנו, אך לעיתים קרובות אינה קשורה למידע הפיזי שסביבנו. התפיסות החזותיות שלנו נוצרות על־ מנת לאפשר לנו תפקוד אופטימלי והישרדות בעולם הפיזי. כדי לאפשר לנו לתפקד ביעילות בעולם. למערכת הקוגניטיבית יש קיבולת מוגבלת, כמות המידע הבו-זמני המגיע מהסביבה עולה על קיבולת זו. המידע מתקבל תוך שימוש בכלים של ההכרה כמו קשב וריכוז. המאפשרים  תשומת הלב לשינוי בשדה וגם השקעת תשומת הלב בתהליך.
הגנים והסביבה משנים את המוח ללא הרף. התנסויות, מחשבות, פעולות ורגשות משנים את מבנה המוח. המוח הוא מערכת הממיינת ומסווגת. כיצורים חיים אנו מייחסים חשיבות לעולם, מפתחים משמעויות, משתמשים בזיכרון, מתפתחים בעקבות למידה ומארגנים תפיסות. אנחנו בלמידה וצמיחה במשך כל חיינו. אנחנו נולדים עם מוח יחיד במינו מבחינה מבנית עם קשרים עצביים ייחודיים. לאחר הלידה נכנס האדם לשלב בו ניסיונותיו והתנהגותו גורמים לחיזוקם או להחלשתם של הקשרים העצביים המשנים את המבנה הראשוני. קיימות העדפות סלקטיביות מלידה. אנו נולדים עם ערכים בסיסיים החיוניים להסתגלות ולהישרדות – הנטיות וההעדפות הבסיסיות המאפשרות לאדם לייחס משמעות להתנסויות. כל תינוק שנולד חייב ליצור את הבנת העולם הפרטית שלו ושכל אדם במהלך חייו  ממשיך ללא הרף לחזק את השקפת עולמו, להוסיף עליה ולעיתים גם לשנותה.