עולם החומר – עולם תהליכי

ניתן לתאר את היקום באמצעות שתי צורות ביטוי: אנרגיה וחומר. בתיאור עולם היצורים החיים, כמו גם בטבע הדומם, תופשים שני המושגים הללו מקום מרכזי.
החומר מוגדר ככל דבר בעל מסה ושתופס נפח במרחב, אשר ניתן לחוש בו ע"י אחד מחושינו.   מנקודת מבט פילוסופית, החומר הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת דרך החושים של האדם. המידע הנקלט דרך החושים עובר עיבוד במוחנו דרך השוואה וזיהוי, ומתרגם  לדבר גשמי- לניכר, ע"י ההכרה האנושית. מכאן,שקיום חומר ביקום מצוי אך ורק בתלות בתודעה הקולטת אותו ומתרגמת אותו ואין לו קיום עצמאי .

העולם שלנו – עולם החומר, מורכב מיסודות  – "אבני הבניין" של החומרים. היסודות מיוצגים דרך האטומים (אטום – החלקיק הקטן ביותר של יסוד כימי השומר על תכונות היסוד). כיום ידועים כ-118 סוגי אטומים בעלי הרכב בסיסי זהה (מכילים פרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים). השוני הכמותי בהרכב הבסיסי באטומים השונים (כמויות משתנות של פרוטונים נויטרונים ואלקטרונים), יוצר את האיכות הפנימית המשתנה של כל אטום ולכן מאפשר יצירת אינסוף אפשרויות ביטוי.

שילובים שונים של אבני הבניין, מאפשרים עושר אין סופי של הרכבים משתנים של עצמים, צמחים ובעלי חיים. אנו לא מכירים ביקום עוד כוכב עם עושר כזה של צירופים המאפשרים אינסוף אפשרויות ביטוי לצירופים ברמות דחיסות אנרגטית שונה, כשכל צירוף ייחודי יוצר מתממש עם ביטוי משלו.

עולם החומר מאופיין בתהליכים, בגבולות, בהתמרות, בשינוי, במדרג אנרגטי הנוצר ע"פ דחיסות החומר וממד הזמן. באדם, שהינו בעל המורכבות הגבוהה ביותר בעולם החומר, מתקיימים בו זמנית בנוסף לרובד הפיזי גם ממד נפשי רוחני, המייחד אותו ומאפשר לו לחוות את העולם בצורה מורכבת ומופשטת יותר (מותר האדם מן הבהמה).

החומר ביקום משנה  את מצבו באופן תדיר דרך מערכות של יחסי גומלין .יחסי הגומלין מאפשרים  למידע לזרום בתנועה מתמדת בין רמות הקיום השונות על פני כדור הארץ (בעלי חיים והטבע, האדם ובעלי החיים…וכו'). העברת המידע מאופיינת בשינוי וחידוש מתמיד. תחלופה, שינוי וגדילה, זרימה והיענות אינסטינקטיבית בכל רגע נתון של זמן, התהוות מתמדת.

הרובד הבסיסי של כל קיום על פני כדור הארץ מתחיל בקשרים כימיים דרך יחסי גומלין בין אבני הבניין המרכיבים את החומר. אינטראקציות המחייבות איזון בין כוחות המשיכה החשמליים לבין כוחות הדחייה של החלקיקים המרכיבים את החומר.
אחד ההישגים החשובים של הכימיה הינו פישוט המורכבות של מערך החומרים ביקום בטבלה הקרויה הטבלה המחזורית או טבלת מנדלייב (ע"ש דמיטרי מנדלייב שהיציע אותה). היסודות בטבלה מסודרים בצורה מיוחדת, התואמת את סידור האלקטרונים באטומים שלהם ומכאן – את תכונותיהם הכימיות.

האלקטרונים הנעים בקליפה החיצונית המקיפה את גרעין האטום (קליפת הערכיות), משתתפים בתגובות כימיות ובקשרים כימיים, ולכן הם בעלי חשיבות רבה בקביעת תכונותיו הכימיות של היסוד.

גזים אצילים הם אטומים שקליפת האלקטרונים האחרונה שלהם מלאה ולכן הרמה האנרגטית נמוכה והם יציבים. הם אינם זקוקים לאטומים אחרים שימלאו וייצבו אותם. השאיפה בטבע היא להגיע לקליפה אחרונה (קליפת התקשרות) מלאה, ליציבות.

הקשרים המתהווים דרך יחסי הגומלין נוצרים מהשאיפה של כל אטום בקשר להיות ברמה האנרגטית הנמוכה ביותר – מלאות המאפשרת יציבות.

כלומר מלאות – שובע, הזנה מלאה זו השאיפה בכל הרמות. ואם נחזור לחיי היום יום שלנו רובנו שואפים למלאות ברבדים השונים של החיים, אותה מלאות המספקת שובע ורגיעה. קיימים מנגנונים  שונים ברמות שונות השואפים להשיג את המלאות/שובע שנעים על ציר החוסר והמלאות, הרעב והשובע, הכאב והעונג שברמות האנרגטיות הגבוהות ביותר כמו באדם מחוברות לרצון, לתשוקה הפנימית, המאפשרות את הביטוי העצמי הייחודי. וכפי שנטען קודם, בטבע אין עצירה ואין קביעות, הרגיעה והשובע זמניים ולכן אנו בחיפוש מתמיד אחרי תחושת המלאות.

התנועה והשינוי המתמיד המאפשר את החיפוש מתבסס על מערכות של נתינה וקבלה המתקימות כבר מהרמה הבסיסית ביותר-האטומים.

האחריות על תחושת המלאות הפנימית חלה על האדם. אדם המחובר למרכז של עצמו ,למרכז הנביעה הפנימית, חי ברמת יציבות גדולה מכיוון שאינו משועבד לחומר חיצוני לו על מנת להגיע לרגיעה ואיזון. כך אינו יוצר תלות בחפצים ואנשים לאיזון של עצמו, תלות שיכולה לשלוט בו ולהסיט אותו מהרצון לביטוי הפנימיות הייחודית שלו. אדם המחובר לפנימיות שלו  ומניע את עצמו ממנה, מיצב את עצמו כל הזמן ונעזר ביחסי הגומלין עם הסובב למימוש הפנימיות שלו בעולם.    

השאיפה ליציבות ולאיזון ולרמה אנרגטית נמוכה היא זאת שמניעה תהליכים, אבל  בטבע מצב של יציבות וחוסר שינוי הוא מצב קבעון שמתאפשר רק באופן זמני לצורך החוויה המתהווה. בטבע , יצירת חיים מתבססת על שינוי מתמיד וחידוש מתמיד. התהליכים הביולוגיים בגוף יוצרים שדה אנרגיה. האנרגיה, המהות הפנימית הנסתרת בחומר, מאפשרת את השינוי בחומר והופכת את עולם החומר למסתורי, משתנה, עולם שניתן ליצור ולברוא בו, עולם בו שילובים חדשים יכולים להופיע כל הזמן באינסוף אפשרויות ביטוי. עולם בתנועה מתמדת בין הקבוע והמשתנה, בין הנסתר לנגלה, בין חוסר למלאות, עולם תהליכי, יצירתי ומשופע באפשרויות ביטוי. ההתנסויות שלנו, הופכות לביולוגיה שלנו.

כל זמן שיש שינוי, התמרה, וחוויה דרך התנסות החיים ימשיכו.