הישרדות, השתנות וסרטן

* פוסט זה מפורסם בשנית עקב פריצת האקרים חוזרת ונשנית לאתר שהביאה למחיקתו. עם המנויים על רשימת-התפוצה הסליחה….

בעולם שבו המהות הבסיסית היא אנרגטית, שדות אנרגיה מהווים את הבסיס(השורש) לביטוי הפיזי. לפיכך, הביטוי הפיזי מצוי בהתאמה להרכב האנרגטי המרכיב אותו. כך נוכל לשייך לאיברים מסוימים בגוף  לא רק תפקיד ותפקוד פיזי אלא נתייחס גם לדפוסי אנרגיה המוכלים בתוכם ויוצרים אותם, שנוי השדה האנרגטי היוצר אותם יכול לגרום לחוסר איזון המוביל למחלה. תפקוד איברי הרבייה הנשיים כמו שד, רחם, שחלות קשורים גם לאיזון הקשור לדפוסי נתינה וקבלה, לזרימה אינסטינקטיבית בכל רגע נתון של זמן, לגבולות, הזנה והכלה דרך המהות הנשית שבתוכנו , מעבר לתפקיד הפיזי של הגידול וההזנה המיוחסים לאברים הללו והמתבטאים דרך ההתנהגות שלנו ויחסי הגומלין עם סביבתנו. המעי הגס המצוי בסוף מערכת העיכול אחראי על ספיחת נוזלים ומלחים לפני פליטת שאריות המזון שאינם נחוצים לגוף. היכן אנחנו לא נפטרים ממה שאינו מזין אותנו יותר? מזיכרונות, מכעסים ואמונות שאינם משרתים אותנו? ממחזרים שוב תפיסות אוטומטיות שאינן לתועלתנו, מרצים אחרים, מתמרמרים אם הסביבה אינה נקייה ומסודרת מספיק ואינה עושה בדיוק את רצוננו וגוררים (גרורות) לשטחי חיים נוספים – לאיברים אחרים?

אחת המחלות המאפיינות את תקופתנו קשורה למהות הבסיסית ביותר של החיים: הישרדות ושינוי. ההתנהגות נוטה להתארגן סביב האמונות שלנו. יחידת החיים הבסיסית של האורגניזם היא התא. אם ננסה למצוא תא הפועל כמייצג, כתמצית פיזית התנהגותית לתודעה הישרדותית בעולם החי נוכל להסתכל על מאפיינים של תא סרטני כשבמרכז התופעה עומד הפחד, תחושת הנפרדות , הניתוק מהאחדות והתרכזות אך ורק בשימור העצמי ללא קשר לסובב אותו , איבוד יחסי הגומלין והערבות ההדדית המתרחשת בין תאים, רקמות ואיברים באורגניזם המאפשרים את שלמות האורגניזם.

גידול סרטני נוצר מתא אחד שעבר מספר שינוים במידע התורשתי שלו (מוטציות) המאפשרים לו להתרכז בעצמו בלבד, להתנתק מיחסי הגומלין עם סביבתו ולגרום לסביבה לספק לו את צרכיו על מנת שימשיך להתחלק ללא מעצור או התחשבות במי שלידו. בתאים נורמליים קים מנגנון חלוקה המצוי תחת בקרה פנימית ובקרה חיצונית מסביבתו. התא הסרטני מנותק ממנגנוני הבקרה ומצוי במרוץ להתחלק, להתפשט ,לנוע ולנכס לעצמו כל משאב שיידרש (האם פרטים בתודעת הישרדות מתנהגים  באופן שונה?). התופעה אינה משהו תבוני וחושב, אחרת הייתה הבנה שהתנהגות זו תהרוס בסופו של דבר את כל האורגניזם, אלא ההתנהגות הישרדותית לחלוטין המנסה להתפשט ולהשתמש בכל מה שאפשר על מנת לשמר את עצמה. גם במראה הפיזי התאים שונים מתאים נורמליים המהווים את הרקמה הבריאה. הגרעין – המרכז, גדול יותר, הגבולות אינם ברורים. הגבול בעולם הביולוגי חוצץ מבחוץ פנימה ומבפנים החוצה, שלא תהייה זליגה, או יאבד (המרכז/האישיות), אך גם שלא תהייה חדירה לא רצויה פנימה שומר על התא/אישיות השלמה, על הזהות של התא /האדם כנפרדת. הגרעין מאפשר קיומו של מרכז, עמ' שדרה המחזיק את כל המבנה התאי/ האישיותי או כל מבנה אחר. מאפשר קיום של כל אחד, כאחד יחיד ומיוחד, מוזן ומזין את הסובב, מביא לעולם את אותה המתנה הייחודית  המתבטאת דרכו לעולם.

השינויים המתרחשים לאורך זמן במידע הבסיסי של התא (הפרט) ב-DNA , מתאפשרים מבלי שמערכת החיסון שערה לכל תא מתאי הגוף תבחין בשינוי ותסלק אותו. מצב הישרדותי, מלווה בדרך כלל  בחוסר סיפוק ומשמעות, הוא מצב של סטרס הגורם להחלשת מערכת החיסון לאורך זמן. היכן אנו במרוץ תוך ויתור ושכחה של העצמיות שלנו? היכן אנו מוותרים על רצונותינו והצרכים שלנו ? גוררים כעסים, היעלבויות, אי הסכמות גוררים (גרורות) מהעבר, דפוסים של זיכרונות עבר וכעסים  שאינם משרתים אותנו אבל אנו מסרבים להרפות, לא מאפשרים שינוי ,התאמה וגדילה למקום בו אנחנו רוצים להיות בו היום. תאים /האדם לא יכולים להמשיך להתקיים בלי הזנה מתאימה. לאן אנו מזרימים חמצן ומזון? מה חשוב לנו? את מה ממשיכים להזין?. הניתוק מהאחדות משכיח את חווית השיתוף והעזרה ההדדית ומתמלא בתחושת הנפרדות, בלבד, בחוסר שייכות וחוסר אהבה.

הבראה שלמה יכולה לנבוע מחיסול המקור-הדפוסים החבויים (רגשיים ומנטליים) היכולים ליצור קונפליקט פנימי המתבטא בתופעות נפשיות שונות כגון: דכאון, דאגה מתמשכת, או מצבי דחק, הגורמים למחלות שונות להופיע או להחמיר.

הבראה אמתית מחייבת שינויים בדפוסי המחשבה והרגש וחיבור למהות הרוחנית שתאפשר  שינוי והתמרה בשדות הביואנרגטים שיאפשרו שינוי בביטוי הפיזי דרך הרכב החלבונים בתא, ברקמה, ובאורגניזם השלם.

בתהליך הריפוי  נדרשת התמסרות מלאה לעולם הפנימי  שיוצר את האחדות הפנימית. בחינה חדשה של הפרט אל מול העולם. הבנת המהות הפנימית שלו, איך הוא רוצה לחיות את חייו ובחינת יחסו עם סביבתו. האחריות שלו על סילוק המיותר שאינו מצמיח ועל מקורות ההזנה שלו . החומר הוא המוציא לפועל את הרוח המוכלת בו. בתהליך פנימי של "דע את עצמך" . תהליך הריפוי הוא תהליך של גילוי עצמי דינמי ומתמשך.