גוף-נשמה

בעולם המערבי שולטת שנים רבות הגישה המכניסטית/הדואלית, המקור להפרדה בין חומר ותודעה, בין גוף ונפש. הגוף נתפס כמכונה ולכן ההתייחסות והטיפול מכוונים לאיבר או למערכת ספציפית. במאה ה-20 הופיעו תפישות עולם אלטרנטיביות לתפישה הדואלית והועמקה ההבנה שהגוף והנפש אינן שתי מערכות המתפקדות באופן נפרד, אלא מתפקדות באופן ברור כשלמות אחת, מה שאנו חושבים ומרגישים משפיע על הגוף, והמתרחש בגוף משפיע על המצב הנפשי או הרגשי שלנו. הפרט שייך למערכת ופועל בתוכה ומושפע מיחסי הגומלין שלו עם סביבתו. אבל הבנות אלה מחלחלות באיטיות רבה ועדיין אצל רוב האנשים שולטת התפיסה התומכת בהפרדה בין חומר לתודעה ומעכבת ריפוי מיטיב ושלם על כל הרבדים. ההתיחסות הנפוצה לריפוי גוף -נפש אינו מדייק כיוון שהוא חסר את ההתיחסות למרכיב החשוב ביותר שבבסיס המדרג האנרגטי, המהות האנרגטית בתוכנו הקשורה לאחדות והמכונה בתורות פילוסופיות שונות נשמה.

אפלטון (427-347 לפנה"ס) מגדולי הפילוסופים היוונים טען ש "הטיפול במחלות רבות אינו נהיר לרופאיי… מפני שאינם יודעים את חשיבותו של ה”שלם”, נושא שמן הראוי להקדיש לו לימוד וחינוך מיוחד, זאת היות וה”חלק” אין ביכולתו להחלים, כל עוד ה”שלם” אינו בריא… זוהי השגיאה הגדולה ביותר של ימינו הקשורה בתהליך הריפוי של גוף האדם – העובדה שהרופאים מפרידים בין הנפש לגוף”.
גם הרופא היווני היפוקרטס (460-370 לפנה"ס) הנחשב כ"אבי הרפואה המערבית" שם דגש על השלם וטען ש: "חשוב יותר לדעת איזה מין אדם נושא את המחלה, מאשר לדעת איזו מחלה יש לאדם ". האמירה "איזה מין אדם" מתיחסת לאדם כשלם המכיל מורכבות רב רבדית המקיימת זרימת אנרגיה בין חלקיה. בהתייחסות הוליסטית זו מצויה ההבנה שלחיבור למהות הפנימית,  למחשבות ולרגשות הקובעות את סגנונו האישי של האדם יש השפעה על הקשרים שלו עם הסביבה  שלו, יש קשר למצבו הבריאותי של האדם. מושג ה"אישיות" מתיחס לצבר התכונות המייצגות את היכולת והדרך של האדם,תכונות הקובעות את הסגנון הייחודי, ומשפיעות על קשריו עם סביבתו. בנה האישיות הושווה לקרחון ענק (מודל האישיות/פרויד). הסתכלות על מבנה הקרחון נראה שהחלק הנראה לעיננו (המודע), מהווה כ-10% מהקרחון, ואלו רוב הקרחון הנסתר מעיננו (הלא מודע), מהווה כ-90% מהקרחון. כלומר, אנו מודעים רק לחלק מצומצם מהאישיות שלנו. ה"אגו", מרכז המודע שלנו – דרכו אנו חווים את המציאות שלנו, נותן לנו תחושת שווא של מי שאנחנו. האגו מאמין שכל העולם סובב סביבו והוא המקור לאשליית הנפרדות האשליה שאנו באמת נפרדים מהאחר, דפוס שמערב בתוכו תדר הקשור לנחיתות ועליונות, גורר תפיסות הקשורות לערך העצמי, להשואה ואגירת חפצים/ אנשים.מודע, תת מודע

 

המסה הקריטית של האישיות שלנו נמצאת בתת מודע. העצמי,המכלול של כל מי שאנו, מבנה מאורגן ויציב של תפיסות הפרט. קשור לגופנו, התנסויותינו וחוויותנו וכוללת את כל מחסן הרגשות והאמונות שלנו הבאים לידי ביטוי בתגובות האוטומטיות שלנו, במצב הרוח שלנו, במחשבות שלנו לגבי מה אנחנו יכולים או לא יכולים לעשות, מה נכון לנו ולסביבה, הערכים שלנו, התחושות שעולות בנו בעקבות ההתרחשויות השונות הקשורות ומתקיימות רק דרך גופנו כישות עצמית מובחנת, המרכז מצוי בחלק הלא מודע.

אנו תופסים את עצמנו ואת העולם בהתאם לתכונות הפנימיות שבנו. תפיסת המציאות וההתמודדות איתה משפיעה על ההתנהלות הגופנית שלנו. מחלה או בריאות הם רק קצה הקרחון, כדי להבין את הסיבות להיווצרותם, עלינו להביט אל מתחת לפני  השטח. למחלות גופניות השפעה על המצב הנפשי ולמצב הנפשי השפעה על מצבו הגופני.

אם נתייחס לנקודת המבט האנושית, נראה שהיא מושפעת ממצב המודעות של האדם ברגע נתון של זמן, מהאמונות שלו ומהתכנות שלו. וכוללת ארבעה חלונות הסתכלות ראשיים או חלונות הזדמנות ראשיים דרכם אנחנו חווים את החיים האלה: "החלון" הרוחני, "החלון" המנטאלי, "החלון" הרגשי וה"חלון" הפיזי.

החלון הרוחני – המהות הנשמתית שהתחברה לגוף הפיזי – החלק האלוהי בקרבנו. – החלק המחובר למקור האחדותי בקרבנו ניצוץ החיים המהווה את ההמשך האנרגטי של אותה אנרגיית מקור הייחודית לנו בהגיענו למסע של הגשמה דרך התנסות וחוויה המאפשר גדילה פנימית וצמיחה רוחנית, הבנות עמוקות והמשך דרכנו מתוך בהירות, ידיעה ושמחה, עם התוכנית לחיים אלה, והאופציות להגשמה של הפוטנציאל הייחודי שנבחר דרך חוויה. זיכרון האחדות והערבות ההדדית. סר בעולם הרוחני יתבטא בחוסר רצון לנתינה, יכול לגרום לתחושת בדידות, אובדן דרך ותכלית החיים, פחד מנטישה, תחושת קורבן, תחושת נבגד, אשמה ובושה.

החלון הרגשי/תחושתי – החלון הרגשי – תחושתי, במהותו תנועה מכילה ומתפשטת. באמצעותו מתמלאת פנימיות האדם בתוכן אנרגטי בעל אופי חוויתי. חוויה כאמצעי שבו אדם מתייחס או מתחבר לעולם באמצעות רגשות. הצרכים, הציפיות והתשוקות של החווה מהווים את המסגרת לתהליכים בחלון זה. החלון הרגשי מכיל אנרגיה מתפשטת ואוספת, חובקת כל, מזדהה עם הכל , מכילה את הסובב, גורמת להזדהות עם הסובב, אבל אינה ממוקדת ואינה מבדילה בין עיקר לתפל ובין פרט אחד לאחר. שני סוגי רגשות מצויים בחלון זה. הרגש האנושי קיומי: אהבה, כעס, חמלה, ידידות … ורגש יקומי המחבר אותנו לאחדות ההדדית וקשור לזרימה בלתי פוסקת, להיענות בלתי פוסקת אינסטינקטיבית מולדת בתוכנו המאפשרת את יחסי הגומלין בתוכנו ובינינו לבין השאר. חסר בעולם הרגשי יכול לגרום לעצבות ועצבנות, מצבי רוח משתנים, דיכאונות, פחדים, כעס, תחושת חסך רגשי, רגשי אשם, תוקפנות, הסתגרות, אכילת יתר, עישון מוגזם, שתיה והלקאה עצמית, בעיות בתקשורת, האשמת אחרים, קנאה ושנאה.

החלון השכלי – מאפשר הבנה, ניתוח, הקשה בעזרת תנועה מפרידה מחברת וחיצית. האנרגיה בחלון הרגשי המתפשטת ואוספת, אינה ממוקדת ואינה מבדילה בין עיקר לתפל ולכן צריך אנרגיה מרכזת ומפרידה המאפשרת למקד ולהפריד את האנרגיה למצב ייחודי בעל גבולות, ממוקד ובכך לניכר וגלוי. החלון השכלי יוצר דפוסים מחשבתיים ומסיק מסקנות. חסר בעולם השכלי יכול לגרום לקשיי ריכוז, דאגה, בושה, בלבול, שכחה, הערכה עצמית נמוכה, קושי וקשיחות בקבלת החלטות.

החלון הפיזי – הגוף עצמו ,עולם חמשת החושים המאפשר הוצאה מן הכוח אל הפועל. למידת קרבה וגבולות. חסר בעולם הפיזי יכול לגרום לפגיעות בגוף עצמו ובעולם חמשת החושים (נכויות שונות) בהוצאה מן הכוח אל הפועל, חוסר מימוש עצמי, רעב מתמיד, עיסוק מופרז בגוף.

עכבות שנובעות ממסקנות, דעות, אמונות וקביעות לגבי כל אחד מארבעת הרבדים יגרמו לחסימה ולמידה. אם יש פער אנרגטי בין המוח המודע למוח הלא מודע הכולל רגשות יצרים ותשוקות, זיכרונות וחוויות, הקשורים לדחפים הביולוגיים המודחקים ומשפיעים משם על חייו של האדם, יווצרו מסרים סותרים. אנרגיית הלא מודע תקבע את התוצאה שנקבל. לכן חשוב לסנכרן בין האנרגיה של המודע ושל הלא מודע. מחלות רבות אינן גופניות מעיקרן אלא רוחניות ופסיכו-פיזיות,קשורות להתמודדות, ומציאת משמעות, משקפות דפוסי אמונה פנימיים. אנו "אוסף של תפיסות" שבעזרתן אנו "תופסים" את העולם. איכות החיים שלנו היא פועל יוצא של דפוסי האמונות שלנו והפרשנות לאירוע שנעשתה על-פי דפוסי החשיבה הבסיסיים שלנו.

גופנו משמש כמעין מראה של המתחולל בנפשנו. משקף לחצים, טראומות, הדחקות, ומקבע תבניות גופניות/נפשיות הבונות את ה"מציאות" הייחודית לכל אדם. מציאות זו משתקפת דרך מצבנו הבריאותי ותפיסתנו את המציאות ה"חיצונית" לנו. איכות החיים שלנו היא פועל יוצא של דפוסי האמונות שלנו וככל שהאדם חי את רצונו, הוא יוצר מציאות מיטיבה עבורו ובורא בריאות. היטיב לתאר זאת הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין כשאמר "הגוף האנושי הוא התמונה הטובה ביותר של הנשמה האנושית". ואכן המצב הבריאותי שלנו משקף את יחסנו עם הרוח המפעמת בנו. כשאנו מצויים כאחד בלבנו, בפנו ובהתנהגותנו, בזרימה הרמונית מרובד התודעה לרובד הפיזי, שלמים עם ההוויה שלנו ובוראים בריאות. במקום שאיננו שלמים אנו מחוללים מחלה. מכאן, שמצבנו הפנימי משתקף דרך גופנו ודרך המציאות המשתקפת לנו. רובנו מעדיפים להאמין שהסיבה למחלה מקורה רק בסביבה החיצונית ואינה קשורה למחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו, מעדיפים להניח כי המחלה היא תורשתית או נגרמת בשל זיהומים, ומוצאים מיני סיבות להסבר המחלה. אבל, כל ביטוי סימפטומטי של חולי באחד מהרבדים ניתן לזיהוי כפער בין מקומו של האדם בפועל לבין המקום המתאים לו והנכון לו. תהליך הריפוי הוא תהליך של גילוי עצמי דינמי ומתמשך. בתהליך הריפוי נדרשת התמסרות מלאה לעולם הפנימי האישי ומיקומו ביחס לאחדות הפנימית. בעולם החומר, החומר הוא המוציא לפועל את הרוח – המעבר מרוח לחומר אינו “פתאומי” אלא מדורג ולכן יש צורך בטרנספורמציה של כל הרבדים המרכיבים את האדם. בתהליך פנימי של ידיעת עצמנו, של הפרדה של מה שדבק בנו ואינו שייך לנו ל"עצמי" המשקף אותנו. אנרגיה היא סוג של מידע. אמונותינו, רגשותינו, מחשבותינו, התנסויותינו והאופן בו אנו תופסים את הסביבה, הינן אנרגיה הנוצרת מגופנו, בעלת השפעה על הביטוי הגנטי. גופנו משמש כמעין מראה על מה שמתחולל בנפשנו.מחלות בעצם הופעתן "מבקשות" להצביע על השיבוש. "מבקשות" להחזיר את המערכת לאיזון.

בריאות  היא מצב של הסתגלות מקסימאלית והתאמה לדרישות המשתנות של החיים. ארבעת הרבדים באים לידי ביטוי דרך הקשר הפסיכו – סומטי המשקף את המצב של כל אחד מהם ואת מידת שיתוף הפעולה ביניהם. הרבדים פועלים בו זמנית באמצעות מערכת החיסון. כשהאדם משנה מצב תודעה – משפיע על הגוף. האדם בורא מציאות בריאה עבורו (בריאות)- האדם הבריא, היוצר של המציאות שלו .כשאנחנו מדברים על חיבור לארבעת הרבדים אנחנו מדברים על הזנה עם אחריות אישית על ההזנה של כל רבד בתוכנו.

בריאות היא מדד לסיפוק ,שמחה ואושר. משקפת את החיבור שלנו למקום הנביעה הפנימי המחובר לידיעת הדרך בשמחה ובאהבה ולאחריות שלנו למימוש שלנו .

תגובה אחת על הפוסט “גוף-נשמה

  1. אהבתי את ה"חלונות"….
    זאת חלוקה שתואמת את מה שמכונה 4 היסודות –
    אש – החלון הנשמתי
    מים – החלון הרגשי
    אוויר – החלון המנטאלי
    אדמה – החלון הפיזי
    לפי המידע שאני מחוברת אליו – בכל אטום, בכל שדה, בכל דבר מתקיים שילוב של ארבעת סוגי הכוחות הללו באין סוף צירופים של דומיננטיות ורמות שונות ומגוונות 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *